תשובה: הדבר המסובך ביותר בקונספציה המשיחית שאין דרך להסביר אותו בצורה מספקת זוהי תורת השילוש. השילוש הנו מושג אשר כמעט ואינו אפשרי לאדם להבינו בשלמות, כל שכן להסביר אותו. אלוהים גדול מאיתנו לאין ערוך, ולכן אין אנו יכולים לצפות להיות מסוגלים להבין אותו. הכתובים מלמדים כי האב הוא אלוהים, שישוע הוא אלוהים, ורוח הקודש הוא אלוהים. הכתובים גם מלמדים כי יש רק אלוהים אחד. למרות שאנחנו יכולים להבין כמה עובדות על היחסים בין הישויות בשילוש, באופן אולטימטיבי, דבר זה הוא בלתי נתפס עבור האדם. מכל מקום, זה אינו אומר שאין זו האמת או שאין עובדה מבוססת על הלימוד בכתובים.
שימו לב, כאשר אתם לומדים את הנושא הזה שהמילה “שילוש” אינה מופיעה בכתבי הקודש. זהו מושג שמשתמשים בו כשמנסים לתאר את השילוש האלוהי, את העובדה שיש שלוש התקיימויות ביחד, ישויות נצחיות אשר הן חלק מאלוהים. אנו צריכים להבין שבשום אופן אין פה תמיכה לרעיון של שלושה אלוהים. השילוש הוא אלוהים אחד אשר מורכב משלוש ישויות. אין כל רע בשימוש במושג השילוש למרות שמושג זה אינו מופיע בכתובים. קצר יותר להגיד את המילה “שילוש” מאשר שלוש ישויות אשר מתקיימות ביחד ונצחיות ואשר הן חלק מאלוהים אחד. אם זה מעורר אצלך בעיה עליך לשקול את הבא: גם המילה סבא אינה מופיעה בכתובים. ועדיין אנחנו יודעים שהיו סבים בכתובים. אברהם היה הסבא של יעקוב. אין עליך להתמקד במילה “שילוש”. מה שצריך להיות בחשיבות ראשונה עבורנו הוא שהרעיון אשר מוצג במילה “שילוש” מופיע בכתובים. פסוקים מן הכתובים יובאו כאשר אנו דנים במושג “השילוש.”
1) אלוהים הוא אחד: דברים 6:4; הראשונה אל הקורינתיים 8:4; אל הגלטיים 3:20; הראשונה לטימותיאוס 2:5.
2) השילוש מורכב משלוש ישויות: בראשית 1:1; 1:26; 3:22; 11:7; ישעיהו 6:8; 48:16; 61:1; בשורת מתי 16-17: 3; בשורת מתי 28:19; השנייה אל הקורינתיים 13:14. בבראשית 1:1, משתמשים בשם העצם ברבים “אלוהים”. בבראשית 1:26; 3:22; 11:7 וישעיהו 6:8, משתמשים בכינוי השם “לנו.” “אלוהים” ו”לנו” מתייחס ליותר משניים באופן ברור. בעברית ישנן שלוש צורות: יחיד, זוגי ורבים. זוגי הנו עבור שניים בלבד. הצורה הזוגית הנה רק עבור שניים. בעברית משתמשים בצורה הזוגית עבור עיניים, ידיים ואוזניים. המילה “אלוהים” ו”לנו” בצורת רבים- בהחלט יותר משניים – וחייבים להתייחס לשלושה או יותר (אב, בן ורוח הקודש).
בישעיהו 48:16 ו 61:1, הבן מדבר בעוד הוא מתייחס לאב ולרוח הקודש. השווה ישעיהו 61:1 לבשורת לוקס 14-19: 4 על מנת לראות שהבן הוא זה שמדבר. בבשורת מתי16-17: 3 מתואר האירוע של טבילתו של ישוע. אנו רואים כאן שאלוהים ורוח הקודש ירדו אל אלוהים הבן בעוד אלוהים האב מצהיר על הנאתו מהבן. בשורת מתי 28:19 והשנייה אל הקורינתיים 13:14 הנם דוגמה לשלוש ישויות נפרדות בשילוש.
3) האיברים בשילוש ייחודיים אחד מהשני בפסוקים שונים: בתנ”ך “יהוה” ייחודי “מאדוני” (בראשית 19:24; הושע 1:4). “לאדוני” יש “בן” (תהילים 2:7, 12; משלי 2-4: 30). הרוח ייחודית “מאדוני” (במדבר 27:18) “ומאלוהים” (תהילים 10-12: 51). אלוהים הבן ייחודי מאלוהים האב (תהילים 6-7: 45; אל העבריים 8-9: 1). בברית החדשה, בבשורת יוחנן 16-17: 14 היכן שישוע מדבר אל האב שישלח עזר, רוח הקודש. זה מראה שישוע התייחס אל עצמו כאל האב או כרוח הקודש. שימו לב גם לכל הפעמים האחרות בבשורה היכן שישוע מדבר אל האב. האם הוא דיבר אל עצמו? לא. הוא דיבר אל ישות אחרת בשילוש – האב.
4) כל איבר בשילוש הוא אלוהים: האב הוא אלוהים: בשורת יוחנן 6:27; אל הרומיים 1:7; הראשונה לפטרוס 1:2. הבן הוא אלוהים: בשורת יוחנן 1:1, 14; אל הקולוסיים 2:9; אל העבריים 1:8; הראשונה ליוחנן 5:20. רוח הקודש הוא אלוהים: מעשי השליחים 3-4: 5 הראשונה אל הקורינתיים 3:16 (האחד ששוכן הוא רוח הקודש- אל הרומיים 8:9; בשורת יוחנן 16-17: 14; מעשי השליחים 1-4: 2).
5) הכניעה בתוך השילוש: פסוקים רבים מראים שרוח הקודש נכנעה לאב ולבן, והבן נכנע לאב. אלו יחסים פנימיים, ועובדה זו אינה מכחישה את האלוהות של כל ישות בשילוש. זהו בפירוש נושא שמחשבתנו המוגבלת אינה יכולה להבין בקשר לאלוהים האינסופי. בקשר לבן ראה: בשורת לוקס 22:42; בשורת יוחנן 5:36; בשורת יוחנן 20:21; הראשונה ליוחנן 4:14. בקשר לרוח הקודש ראה: בשורת יוחנן 14:16; 14:26; ובמיוחד בשורת יוחנן 13-14: 16.
6) המשימה של כל איבר אינדיבידואלי בשילוש: האב הוא המקור האולטימטיבי או הגורם ל: 1) העולם (הראשונה אל הקורינתיים 8:6; התגלות 4:11); 2) התגלות אלוהית (התגלות 1:1); 3) ישועה (בשורת יוחנן 16-17: 3) ; ו 4) עבודתו האנושית של ישוע (בשורת יוחנן 5:17; 14:10). האב יזם את כל אלה.
הבן הוא הסוכן אשר דרכו האב עושה את המעשים הבאים: 1) הבריאה ושימור העולם (הראשונה אל הקורינתיים 8:6; בשורת יוחנן 1:3; אל הקולוסיים 16-17: 1); 2) התגלות אלוהית (בשורת יוחנן 1:1; בשורת מתי 11:27; בשורת יוחנן 12-15: 16; התגלות 1:1); ו 3) ישועה (השנייה אל הקורינתיים 5:19; בשורת מתי 1:21; בשורת יוחנן 4:42). האב עשה את כל זאת דרך הבן אשר מתפקד כסוכנו.
רוח הקודש הוא האמצעי אשר דרכו האב פועל את המעשים הבאים: 1) בריאה ושימור העולם (בראשית 1:2; איוב 26:13; תהילים 104:30); 2) התגלות אלוהית (בשורת יוחנן 12-15: 16; אל האפסיים 3:5; השנייה לפטרוס 1:21); 3) ישועה (בשורת יוחנן 3:6; טיטוס 3:5; הראשונה לפטרוס 1:2), ו 4) עבודתו של ישוע (ישעיהו 61:1; מעשי השליחים 10:38). האב פועל את כל אלה דרך כוחו של רוח הקודש.
אף אחת מהדוגמאות הפופולריות האלה אינה תיאור מדויק של השילוש. האב הבן ורוח הקודש אינם חלקים מאלוהים, כל אחד מהם הוא אלוהים. הדוגמה של המים היא הנה דוגמה טובה אבל עדיין אינה מתארת בצורה ברורה את השילוש. נוזל, אדים וקרח הנם צורה של מים. האב, הבן ורוח הקודש הינם צורה של אלוהים כל אחד מהם הוא אלוהים. אז בעוד אנו יכולים לקבל תמונה על השילוש תמונה זו אינה מדויקת לגמרי. אלוהים שהוא אינסופי לא יכול להיות מתואר בצורה מושלמת ע”י אילוסטרציה מוגבלת. במקום להתמקד בשילוש, נסה להתמקד בגדולתו הנצחית של אלוהים לעומתנו.”כי מי תכן את רוח יהוה ואיש עצתו יודיענו? או מי הקדימו וישולם לו?” אל הרומיים 33-34: 11)
חזור לעמוד הבית בעברית
מה נאמר בכתבי הקודש על השילוש?
[What does the Bible teach about the Trinity?]
www.gotquestions.org/Trinity-Bible.html#ixzz3B7b4lw43